<h1>ראבי"ה סימן תשפ"א</h1>
<h2>דף לג.</h2>
אין מנהיגין את הבהמה במקל ביום טוב. משום דמיחזי כמאן דאזיל לחינגא, ורבי אליעזר ברבי שמעון מתיר. חזרא רב נחמן אוסר ורב ששת מתיר ברטיבא כולי עלמא לא פליגי דאסור כי פליגי ביבשתא. והילכתא יבישה שרי רטובה אסור. ופסק רבינו שלמה דהאי הילכתא לא איקבע אלא אליבא דרבי יהודה דאית ליה מוקצה אבל אנן קיימא לן כרבי שמעון בין במוקצה בין בדבר שאינו מתכוין וכרבי יהודה במכשירי אוכל נפש ובין חיזרא ובין סמיכות קדירות מותרים שכל האמוראים שאסרו לעיל תלמידי דרב הוו ורב סבר לה כרבי יהודה. ואפילו מפרשינן טעם [שפיתת] קדירה משום אהלא, וכדמפרש בירושלמי, ומיהו נראה לי דדבר שאינו מתכוין הוא, וכן פוריא וכן כסא ושולחן שרי, דאפילו אם פסיק רישיה הוא קיימא לן פסיק רישיה ולא ימות ולא ניחא בין מחמתו ובין מחמת דבר אחר, שאפשר שיעשה חפצו שלא על ידי מלאכה גמורה שרי, ופסיק רישיה שמודה בה רבי שמעון היינו היכא דניחא לכל הפחות מחמת דבר אחר ואי אפשר שיעשה רצונו בלא מלאכה. ודבר זה ביררתי במקום אחר.
